הבריחה הגדולה של שמונית
מבצע שמונה זרועות
שמונית, התמנונית הכי חכמה באקווריום, שומעת כל לילה את הים קורא לה. מחר בבוקר רוצים לשלוח אותה לחלון ראווה בקניון — אז הלילה היא בורחת, עם הצוות הכי לא מתאים בעולם: דג נפוח פחדן, צב "מהיר" וסרטן שהולך רק הצידה.
לקריאה בחינם ←הצצה: העמוד הראשון
באקווריום של עיר הנמל, בסוף המסדרון, יש אקווריום עם המספר 8. מי גרה בו? ברור. שמונית, התמנונית.
ביום שמונית פותחת צנצנות מול הקהל. צנצנת עם מכסה? שתי שניות. צנצנת בתוך צנצנת? ארבע. הילדים מוחאים כפיים, ושמונית משתעממת נורא.
יש לה שמונה זרועות, ובכל זרוע יש מוח קטן משלה. שבע מהן מקשיבות לה. אחת — זרוע מספר שבע — עושה מה שבא לה, ובעיקר סוחבת דברים.
ובלילה, כשכולם הולכים, שמונית שומעת מבעד לחלון את הים: שְׁשְׁשְׁ... שְׁשְׁשְׁ... לתמנון יש שלושה לבבות — ושלושתם רוצים הביתה.
איך עובדת המוזיקה
כל כמה עמודים הסיפור עוצר לרגע נגינה שמתאים לסצנה: שיר ערש, מרדף, מנגינה מפחידה, מצעד ניצחון. הילד או הילדה מנגנים קטע קצר על הכלי שלהם (פסנתר או קלידים, גיטרה, יוקלילי, חלילית, מפוחית, תוף לשון, תופים או דרבוקה) בדיוק ברמה שלהם, מדרגים איך הלך, והקטעים הבאים מתאימים את עצמם. ב„הבריחה הגדולה של שמונית” יש 8 רגעי נגינה לאורך 19 עמודים.