מי גנב את יום שלישי?
תיק החקירה של זוהר וברגי, שנת 3024
בבוקר אחד בעיר ניאונה, אחרי יום שני הגיע ישר יום רביעי. הבלשית זוהר וכלב הרובוט שלה ברגי יוצאים לחקירה מטורפת בעיר הניאון — ומגלים שהגנב קרוב יותר ממה שחשבו.
לקריאה בחינם ←הצצה: העמוד הראשון
בעיר ניאונה, בשנת 3024, הכול מרחף: מכוניות, פיצות, ואפילו סבתות על קורקינטים מעופפים.
זוהר, בת תשע וחצי, היא הבלשית הכי טובה בקומה 312. השותף שלה הוא ברגי — כלב רובוט על סקייטבורד מרחף, שנובח בשלוש שפות ואוהב ברגים עם קטשופ.
באותו בוקר צפצף לוח השנה ההולוגרמי: "בוקר טוב! היום יום... רביעי."
זוהר מצמצה. "רגע. אתמול היה יום שני!" על המקרר עוד היה תלוי לוח השבוע: שני — חוג רובוטיקה. שלישי — אמבטיה לברגי. רביעי — פיצה.
"ווף," אמר ברגי, וליקק משהו סגול ונוצץ מהאף.
איך עובדת המוזיקה
כל כמה עמודים הסיפור עוצר לרגע נגינה שמתאים לסצנה: שיר ערש, מרדף, מנגינה מפחידה, מצעד ניצחון. הילד או הילדה מנגנים קטע קצר על הכלי שלהם (פסנתר או קלידים, גיטרה, יוקלילי, חלילית, מפוחית, תוף לשון, תופים או דרבוקה) בדיוק ברמה שלהם, מדרגים איך הלך, והקטעים הבאים מתאימים את עצמם. ב„מי גנב את יום שלישי?” יש 6 רגעי נגינה לאורך 14 עמודים.